השפעת סגר הקורונה על הטיפול במטופלים עם התקף לב

מתוך מאמר בעיתון הרפואי PLOS ONE

במהלך הגל הראשון של הקורונה, החלו להתקבל עדויות מרחבי העולם על ירידה במספר הפניות לבתי חולים בשל בעיות רפואיות "שגרתיות" כגון מחלות זיהומיות, אירועים מוחיים, התקפי לב וכדומה. הסיבות לכך כללו לא רק את החשש מהדבקות בקורונה בבתי החולים, אלא גם רצון להמנע מהפרה של הסגר ודאגה לבריאות הציבור כמו גם רצון להקל על העומס בבתי החולים. עדויות אלו הובילו לחשש בקהילה הרפואית לסיכון הבריאות של המטופלים אשר נמנעים מטיפול רפואי בבעיות אשר עלולות לסכן את חייהם לא פחות מקורונה.

מאמר המתבסס על מחקר רב מרכזי שהוביל ד"ר קובו פורסם בעיתון הרפואי PLOS ONE. במסגרת המחקר שבוצע על ידי ד"ר קובו בשיתוף חוקרים מארבעה בתי חולים בישראל (הילל יפה בחדרה, רמב"ם בחיפה, שמיר אסף הרופא בראשון לציון ,סורוקה בבאר שבע) , נבדקה השפעת סגר הקורונה על מטופלים שהתקבלו בשל התקף לב עם עליות מקטע ST (STEMI) – מצב המחייב צנתור דחוף.

המחקר , מהראשונים בתחומו שפורסמו בעולם, השווה בין תקופת הסגר הראשון והתקופה המקבילה בשנת 2019. במחקר נמצאה ירידה של מעל 20% בפניות בשל התקף לב לבתי החולים בתקופת הסגר. בנוסף מטופלים שפנו לבית החולים הגיעו לרוב מאוחר יותר (שיעור גבוה של מטופלים שפנו לעזרה רפואית יותר מ 12 שעות לאחר תחילת הכאבים), אחוז גבוה יותר של המטופלים התקבלו במצב קשה לבית החולים ורמות הטרופונין במטופלים אלו היו גבוהות משמעותית, מה שמעיד על נזק גדול יותר לשריר הלב ומהווה סיכון לתמותה ואי ספיקת לב.

מסקנות המחקר הינן שמטופלים רבים נמנעו מלפנות בזמן לטיפול רפואי בעת הסגר, דבר שגרם להגעת לבית החולים מאוחר יותר, במצב קשה יותר ועם נזק משמעותי יותר לשריר הלב.

כולנו מקווים שלא יוכרזו סגרים נוספים אולם המחקר מחדד את ההבנה כי גם במקרה של סגר או של כל אירוע לאומי אחר אסור להזניח את הבריאות ויש להקפיד על מודעות גבוהה.

בכל מקרה של כאבים בחזה חשוב לפנות באופן מיידי לעזרה וטיפול רפואי , יש לזכור – טיפול מוקדם יכול להציל חיים!